שבת בבוקר. רק בלימה.

 זה התחיל עם נשר על הגג ממול. מנסה לפתוח שקית זבל שהצליח לצוד ברחוב

המשיך במסע ארוך בפקק הנצחי (כנראה) למרכז העיר

עד שהגענו לצ'יינה טאון. או באריו צ'ינו

מישהו שישמור על הכסף וידאג לעתיד (שטרות הנייר מיועדים ללוות נפטרים בדרך לגילגול הבא)

ברקע על הגבעה שכונה צבועה. אם לא ממש שיקום שכונות- לפחות שיהיה יפה.

כלב שחור שומר על הקונגרס

נגן רחוב בעבודה

Just married!

לימה-גז

פלסה ריאל. יחידת הנשרים, שמתכוננת לגרוע מכל בצל מימין, מוכנה להתפרעויות שלא באו (היתה הפגנה. לא היו התפרעויות)

בדוק להם בג'----ה!

 מוזיאון לרקו בלימה  הוא  "ביקור הכרחי" לכל תייר בלימה.

הוא מופיע בכל המדריכים וכל מי שנפשו חפצה יוכל להמתיק סוד עם ממליצי טריפ אדוייזר ודומיו, שישמחו לחלוק סודות מזילי ריר...

המוזיאון הפרטי הוא מוזיאון "רפאל לרקו הררה לארכיאולגיה" ונמצא במתחם שהיה בעברו ארמון ברובע המלכותי, כלומר השכונה של השלטון וחביביו, בימים הנפלאים שהיה מלך בארץ.

בשנת 1925 רפאל הנ"ל החל את אוסף העבודות הפרה קולומביאני ע"י רכישת 600 יצירות מגיסו. לא עבר זמן רב ובנו מונה לאחראי על האוסף המתפתח.

הדוד, שהיה מקים המוזיאון הראשון בלימה, עזר ביעוץ ושיכנע את המשפחה לפתוח מוזיאון שיכיל את האוסף. מאז פתיחתו ב1926 (הענינים זזים די מהר כשהכל נשאר במשפחה) צבר המוזיאון אוסף אדיר ויחודי של אלפי עבודות קרמיקה שנעשו בתקופה שמשתרעת על פני יותר מ5000 שנה.

אבל הסוד שנלחש בכל מדריך תיירים לעניני לימה הוא החלק המפורסם ביותר בתצוגה.

בבנין מטופח במתחם נמצאת תצוגת אוסף הכלים האיר----ם המלהיב.

אפשר להתיחס לזה כאל פור---ה פרה קולומביאנית או להתאמץ קצת יותר ולשער השערות מלומדות אם אתה מלומד.

אפשר ליהנות פשוט מהעבודות המופלאות.

הנה סרטון פרזנטציה חביב

 בהשואה מנותקת זו חויה דומה לחויה של יהודי בהיכל הספר כשהוא מבין שהוא יכול לקרוא טקסטים שנכתבו לפני 2000 שנה...

השפה המדוברת מול התצוגה היא בינלאומית  ועל זמנית וברור שהמוצגים חוגגים שמחת חיים מאד בסיסית.

ב1960 (אח... שנות השישים העליזות ההן!) רפאל לרקו הויל כתב ספר על סמך מחקרו בנושא יצוגים סק---ליים באמנות הפרה קולומביאנית שהתבסס על האוסף.

והשאר אטרקציה נהדרת לתיירים.

אז כמו בכל מקום ("תל אביב? לא. תל אביב זה לא ישראל" "ניו יורק זה לא ארהב" וכו') גם בלימה אומרים "לימה זה לא פרו".

במדינה שכלכלתה מתבססת על תעשיית מכרות אדירה עם מתכות חביבות כמו זהב, כסף ונחושת, מרכז העסקים הוא כמובן בבירה העתיקה והארץ מלאה בישובים שהם "לא לימה".

אפשר אולי להבין את המוזיאון הזה על סמך הפתיחות של תושבי המטרופולין המודרני ( הי- כמה מהמסעדות הטובות בעולם נמצאות כאן!) או על סמך מחקרים שמסבירים את הפתיחות שהיתה אז, באותם זמנים עתיקים (זוכרים שסיפרו לנו ששיר השירים הוא לא אירו---קה אלא שירי אהבה לאל או משהו?), או סתם להבין שאפשר גם בלי להסתיר.

אבל מה שקורה היום מפתיע בכל זאת.

 האגודה למלחמה בסרטן ומוזיאון לרקו קוראים לבוא לתערוכה תחת הכותרת

"בואו לגעת באי----ין של המוצ'יקאס"

מוצ'יקאס, כלומר פריטים מתקופת המוצ'ה, המאה השניה עד השביעית באיזור נהר המוצ'ה.

התערוכה מכוונת במפורש להסברת חשיבות הבדיקה המקדימה של גברים למניעת סרטן הא--ים והפרוסטטה.

הכניסה חופשית לאולם המוצגים האיר---ים והכניסה לפי סדר ההגעה.

מעבר לחדשנות המוזיאלית יש כאן תקדים חשוב: בואו לגעת במוצגים!

שימו לב שאנשים בפרו מסתובבים כרגע בכל מקום(!) עם מסיכות ובכל קניון נדרשים להראות חיסון ולחבוש מסיכה איכותית או שתיים פושטיות.

נותר לקוות שמחייבים שימוש בג'ל לפני שנוגעים בג'ניטליה העתיקה ובבית בזמן הבדיקה תמיד מומלץ להשתמש בג'ל מהסוג האחר.

הנה וידאו מזמין

שיבוש המילים ע"י מקפים נעשה לאובת הצניעות והקישור לפייסבוק

Lima, Peru, Barranco, 2016 Street Art

 לפני חודש סופר כאן על מצב הסטריט ארט ברובע באראנקו בפרו.

לפני חמש שנים היינו שם בפעם הראשונה.

סטריט ארט זו אמנות דינמית- אחד עולה על השני ורק הצילומים נשארים כדי לספר. 

אמנים באים ויוצרים על גבי יצירות מהעבר (והעבר ממש קרוב).

מה שמפתיע בכל ביקור הוא שיש יצירות ששומרות על חיים ארוכים (שני החתולים הצהובים המרקדים וההוא שיש לו לב ביד וציפור בראש) ויש יצירות שיש להן חיים משלהן כמו ההוא עם הלב- או הפנים ביד (וזה נתון לפירוש אישי), שהפך למוקד של חריתות קיר על רקע רומנטי...

חלק מהעבודות נוצרו ממש באותם אתרים ואפילו על אותם קירות.

שווה לבדוק מה נשתנה.

אז הנה שכבה ארכיאולוגית.

הביקור המתועד היה  בשנת 2016

וחייבים להשוות!

Lima Street Art

אוקטובר 2021

בעיקר באראנקו

באראנקו היא שכונה בלימה.

רק בשביל לקבל מושג על סדרי הגודל: במחוז לימה מתגוררים 8.5 מיליון תושבים מתוך 32 מיליון תושבי פרו, כך ש"שכונה" בלימה היא עיר במושגים שלנו.

באראנקו היא שכונה שהפכה היפסטרית עוד לפני שהיו היפסטרים... מה שפעם קראו בוהמה או שכונת אמנים.

תחשבו על יפו: בנינים משתפצים להם לאט, בנינים על סף קריסה, מבני דירות חדשים, תוסיפו ג'נטריפיקציה, בארים ומסעדות, ים (לגולשים בלבד. קר מדי. בסה"כ אוקיינוס...) והכל בספרדית והמבנים הישנים בסגנון תואם (אם יפו היא אדריכלות תורכית ופלסטינאית אז באראנקו היא ספרדית לטינית).

הרשות המקומית מעודדת צבע. הרבה צבע. הבתים מתחדשים בצבעים חזקים ורוויים. והרבה סטריט ארט, רובו נלחם בכבוד בלחות מהים ובשמש החזקה בעונה המתאימה. גשם כמעט שאין...

בכירי ציירי הרחוב (אמני רחוב? בעברית אין ממש מילה שתתאר Street Art ומבצעיו) ואורחים מחו"ל מבצעים עבודות בשכונה.

הנה כמה.

אבל לא רק באראנקו.

הנה משכונות אחרות.

כמה אמנים שפעילים בלימה ובכלל שעבודותיהם מופיעות (גם) כאן

Entes y Pésimo

 Elliot Tupac

 Jade Rivera

 Yandy Graffer

וכשתבואו לבקר- נלך ביחד לטיול